IL

? שמחה, אושר, בריאות: 1. שלווה פנימית. 2. קבלת סיפוק מעזרה ומהיותו תמיכה לאחרים. יחסים. 12R.tv❌✅ אני מאחל לך, לעצמי ולאחרים שבסוף השנה הבאה, כל אחד מאיתנו יוכל לומר: “2022 הייתה השנה הטובה בחיי ??”. Marcin Ellwart

אושר

אושר הוא כינוי לרגש החיובי האולטימטיבי, הקשור בשמחה, הנאה וסיפוק. ניתן לתאר אושר גם כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב.

אושר הוא הרגש החיובי האולטימטיבי, הקשור בשמחה, הנאה וסיפוק. בגישת פסיכולוגיה חיובית מוצג אושר כאחד מיעדי הפסיכולוגיה. האושר תופס מקום מרכזי בתרבות האנושית, כולל בסדנאות שונות ובספרים, והעיסוק בו רב במישור הספרותי, הקולנועי והאקדמי.

האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולה סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע או תקווה וסימנים חיצוניים כמו חיוך או צחוק. אושר נקשר עם הרגשה כללית טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה.

האושר ייחודי בכך שהוא נחשב כמטרה בפני עצמה, כאשר חשיבותן של יתר המטרות שהאדם מציב לעצמו במהלך חייו נובעת מהאמונה שבסופו של דבר הן יעניקו לו אושר באופן ישיר או עקיף. דוגמאות למטרות מסוג זה הן: כסף, כוח, בריאות או יופי[1], אשר במסגרת זו הן נתפסו לא כמטרות אלא כאמצעים בדרך לאושר. למשל, כאשר אדם עובד למען שכר הוא אינו מסתפק בהשגת הכסף בלבד כמטרה סופית למאמציו. על פי רוב הוא מיעד את כספו למימון מוצרים או שירותים אשר ייטיבו את מצבו ויקדמו אותו לעבר תחושה של אושר.

Wikpedia.org:

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8

תאוריית הצרכים

תאוריה בפסיכולוגיה

תאוריית הצרכים היא תאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במניעים של אדם בחייו. לתאוריה זו השלכות על תחומים רבים, ביניהם ניצול מוטיבציית עבודה. עם זאת, רבים שוללים את התאוריה מכיוונים שונים, והיא לא הוכחה באופן חותך על ידי מחקר מתאים. מחקר מקיף שכלל כ-60 אלף משתתפים מ-123 מדינות הראה כי אכן קיימים צרכים אנושיים אוניברסליים, אך אין ביניהם היררכיה והם פועלים במקביל.[1] תאוריה זו היא אחת מארבע תאוריות המתארות את הגורמים למוטיבציה בקרב בני אדם: תאוריית הצרכים של מקללנד, תאוריית x ותאוריית y של מקגרגור, ותאוריית שני הגורמים של הרצברג.

התאוריה שוכללה על ידי הפסיכולוג האמריקאי קלייטון אלדרפר (אנ’), שפיתח את תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D

בריאות

בריאות (ההפך מחולי) היא שילוב של יעילות תפקודית ומטבולית באורגניזם, הן ברמת המיקרו (רמת התא) והן ברמת המאקרו (הרמה החברתית). בשטח הרפואה, בריאות מוגדרת לרוב כיכולת האורגניזם להגיב ביעילות לאתגרים (למצבי מתח) ולהשיב בצורה יעילה “מצב של איזון” – הומאוסטזיס.

הגדרה מקובלת נוספת למונח בריאות היא זו אשר נוסחה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), עוד בשנת 1946 ולפיה: “בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה”[1]. בשנים האחרונות הגדרה זו שונתה מעט ועתה היא מכילה אף את היכולת לנהל “חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית.” הגדרת ה-WHO ספגה ביקורת לא מעטה והיו שטענו כי לא ניתן כלל להגדיר בריאות כמצב, אלא שיש לראות בבריאות תהליך של התאמה לדרישות המשתנות של החיים ולמשמעות המשתנה שאנו מעניקים להם. על כן, הגדרת ה-WHO, נראית בעיני רבים כמציבה מטרה אידיאליסטית ולא כאמירה מציאותית.

בשנת 1975 פורסם בקנדה דו”ח שכותרתו “פרספקטיבה חדשה על בריאותם של הקנדים”, הידוע אף כדו”ח לה לונד. הדו”ח מציע ארבעה משתנים לצורך הגדרת בריאות, אותם כינה: “ביולוגיה אנושית”, “סביבה”, “סגנון חיים” ו”ארגון בריאות”. מכאן שבריאות נשמרת באמצעות המדע ומקצוע הרפואה, אולם אף הפרט יכול לתרום לשיפור בריאותו. פעילות גופנית, מניעת השמנה ושמירה על משקל גוף נכון, תזונה מאוזנת, הפחתת מתחים, הפסקת עישון או שימוש בסמים, הן דוגמאות ליכולתו של הפרט לשפר את בריאותו.

אחד המדדים הנמצא בשימוש תכוף למדידת בריאות הציבור, בין מדדים אחרים, הוא הגובה הממוצע באוכלוסייה, משתנה המושפע מאוד מתזונה נכונה וטיפול רפואי.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק. למעשה לא קיימת עצמאות מוחלטת אלא תמיד העצמאות היא יחסית, החל ממצב של עצמאות כמעט מוחלטת (כמו ארצות הברית) ועד למצב של עצמאות מדומה למעשה (למשל, צרפת של וישי).

עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבינלאומית בעצמאותה.

רוב המדינות מציינות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון.

מדינות רבות נוהגת לציין את ייסוד עצמאותן באמצעות הכרזה. בין מדינות אלו ניתן למנות את ישראל ואת ארצות הברית.

צריך להבדיל בין המושג “עצמאות” לבין המושג “אוטונומיה”. באוטונומיה (בניגוד לעצמאות) יש ריבונות חלקית של ישות מסוימת, עם שליטה כללית של ישות רחבה יותר.

במהלך ההיסטוריה היו ארבעה גלים גדולים של יצירת עצמאויות:

1770–1830: היווסדות ארצות הברית וסיום הקולוניאליזם הספרדי באמריקה הדרומית.

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה: בעקבות התפרקותן של האימפריה העות’מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית.

1945–1979: נפילתו של האימפריאליזם המודרני באפריקה, באוקיינוס השקט ובמזרח התיכון.

בתקופת היתפוררותו של הגוש המזרחי שהובילה לגל של פיצולי מדינות והכרזות עצמאות ברחבי הגוש המזרחים.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

עברית

שפה שמית, שפתם של היהודים והשפה הרשמית של מדינת ישראל

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים. העברית היא שפתה הרשמית של מדינת ישראל, מעמד שעוגן בשנת תשע”ח, 2018, בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

שם השפה עברית פירושה “לשונו של עֵבֶר”,[3] ונגזר מהשם של הדמות המקראית עֵבֶר, אביהם הקדמון של עמים רבים, בהם עם ישראל. לפי המסורת היהודית,[4] עבר סירב לקחת חלק בבניית מגדל בבל, ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה. עבר שימר את השפה האוניברסלית המקורית – העברית.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA